אנמיה בהריון הינה תופעה שכיחה הנעה בין 15-30% בטרימסטר השלישי. אנמיה כרוכה בעיקר בתחלואה אימהית, אך במקרים קיצוניים עלולה להוביל ללידות מוקדמות ותחלואה עוברית. אבחון וטיפול יכולים למנוע זאת. מעבר לאנמיה פיזיולוגית בהריון – מחצית ממקרי האנמיה נגרמים מחוסר ברזל. השאר נובעים מחסרים תזונתיים אחרים כמו מחסור בחומצה פולית ובויטמין B12, דלקות כרוניות, מחלות מולדות, בעיות ספיגה ועוד
חסר ברזל הוא החסר התזונתי השכיח ביותר בעולם. גורמי סיכון שכיחים לחסר ברזל הם תזונה לקויה, הפרעת ספיגה, מחלות כרוניות (HIV, סוכרת), ולדנות, מרווח קצר בין לידות, מנו-מטרורגיות ודימומים במהלך ההיריון והלידה. הדרישה לברזל עולה עם התקדמות ההיריון ובסה"כ היא עד פי 3 מעבר לדרישה באישה הלא הרה עד לתצרוכת כללית של כ־1000 מ"ג בכל היריון (כ-600 מ"ג תוספת לאם עבור עלייה במסת הכדוריות האדומות וכ- 400 מ"ג לעובר).
ספירת דם מהווה את הסקר הראשוני והיא מומלצת לכל יולדת בתחילת ההיריון (ביקור ראשון במסגרת בדיקות סקר), בשבוע 24-28 (בשילוב העמסת סוכר) ובביקורת משכב לידה (4–6 שבועות לאחר לידה).
במהלך הטרימסטר הראשון, המנה היומית המומלצת היא של 1–2 mg/day ברזל אלמנטלי והיא עולה ל-6 mg/day במהלך הטרימסטר השלישי.
מניעת חסר ברזל
עבודות הראו כי טיפול מונע בברזל בהיריון בנשים ללא אנמיה משפר את מדדי ההמוגלובין סביב הלידה ללא הוכחה לשיפור קליני במדדי תחלואה פרינטלית. על כן, אין בספרות המלצה גורפת לטיפול מונע בהיריון. עם זאת, ה-CDC ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על תוספת ברזל מניעתית של 30 mg/d החל מהחודש הרביעי להיריון ועד תום משכב הלידה. מרבית תכשירי המולטי-ויטמין לנשים הרות ומיניקות מכילים תוספת זו של ברזל.
טיפול בחסר ברזל
טיפול פומי – יתרונות הטיפול הפומי כוללים יעילות טיפולית למרבית הנשים תוך נגישות ועלות נמוכה. תופעות הלוואי תלויות בתכשיר וכוללות בעיקר תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות, צואה שחורה וצורך בטיפול ממושך, ועל כן היענות נמוכה לטיפול. המינון המקובל הוא בין 60-200mg/d ברזל אלמנטלי בתלות במידת החסר בברזל ובזמן הדרוש לתיקון האנמיה. ספיגת הברזל היא מרבית אם נלקח כ 1–2 שעות טרם הארוחה, ללא מוצרי חלב או קפאין ובתוספת של ויטמין C. טיפול אחת ליומיים משפר ספיגה ומוריד תופעות לוואי .בשוק קיימים תכשירי ברזל השונים זה מזה בסוג הברזל, כמות הברזל, במידת הספיגה, בתוספים (חומצה פולית) ובתופעות הלוואי. התאמת התכשיר להרה תהיה ע"פ מאפיינים אלה. . לספיגה אופטימאלית של הברזל כדאי ליטול את התוסף בין הארוחות ולא עם שתיית חלב, תה או קפה, שמפריעים לספיגה. לעומתם, דווקא משקאות מפרי הדר המכילים ויטמין C מגבירים את ספיגת הברזל בגוף.
טיפול תוך ורידי
יתרונות הטיפול התוך ורידי כוללים אפשרות לתוספת ברזל בזמן קצר, ותופעות לוואי מינימליות. המינון המקובל הוא 1000 מ"ג בחלוקה למנות ע"פ התכשיר. חסרונות בטיפול כוללים: צורך במתן תוך ורידי וסיכון לתופעות אלרגיות. מומלץ להימנע ממתן ברזל תוך ורידי בעת זיהום פעיל. בטיחות המתן בטרימסטר ראשון היא שנויה במחלוקת ועל כן מומלץ לקחת ברזל תוך ורידי רק בטרימסטר השני והשלישי. בארץ קיימים מספר תכשירים אפשריים לטיפול. חלקם ניתנים במימון מלא של הקופה וחלקם עם תוספת כספית.